top of page

אחלה בחירה

שגיאות נפוצות בשפה העברית שכדאי להימנע מהן

למה לעשות טעויות, אם אפשר ללמוד מטעויות של אחרים?


אתם בונים אתר, מעלים מודעה ממומנת, קונים שטח פרסום יקר כדי לקדם את המוצר או השירות שלכם, ובסוף שגיאה אחת בעברית יכולה ליצור בדיוק את הרושם ההפוך ממה שרציתם. בדקנו ביחד עם 30,000 אנשי תוכן, מהן השגיאות השכיחות והמיותרות ביותר בעיניהם וסיכמנו לכם את זה למאמר אחד.


אנו חיים כיום בעולם דיגיטלי, בו רוב התקשורת מתבצעת בכתב ולא בדיבור. ביננו, מי לא מרים גבה כאשר חבר מתקשר אלינו במקום לכתוב הודעה ב-WhatsApp? בזמן של שיחת טלפון אחת אפשר להספיק עשרות התכתבויות עם אנשים שונים. המידע עובר בקצב מהיר ובמסות, בגלגול הפיד, ומקבל חשיפה ליותר ויותר אצבעות שלוחצות על הלייק, מצלמות מסך ושולחות קישורים. ברשתות החברתיות, בלימודים, בעבודה ואפילו בשיחות יומיומיות עם משפחה וחברים.


אנחנו בתגובה, נדרשים לכישורי כתיבה בסיסיים (לפחות) כדי ליצור רושם טוב על הקורא. כי לא משנה כמה נשקיע בתוכן, שגיאה אחת בעברית עלולה להרוס לנו את כל התדמית שניסינו ליצור. זה יכול להיות מינורי כשמדובר במשפחה או חבר קרוב אבל מה אם השגיאה היא באתר האינטרנט של החברה שלכם? בפוסטים שלכם בלינקדאין? בתוכן שיווקי ששילמתם עליו או בפוסטים ממומנים שאתם מפרסמים ברשתות החברתיות כדי לקדם את המוצרים שאתם מוכרים?


זה יכול לקרות לכל אחד. גם לחבר שאמא שלו היא מורה ללשון או לכותבת תוכן המנוסה בחברה. מחוסר תשומת לב, או מחוסר ידע. אז בעולם כזה, שבו הרושם נקבע על סמך המידע הכתוב, והמידע עובר בו במהירות ובקלות, חשוב שנקפיד ונסגל לעצמנו הרגלי כתיבה נכונים. ועל אחת כמה וכמה אם אתם לומדים לכתוב תוכן או שכותבים עבורכם תוכן. לכן, אספנו עבורכם את כל השגיאות השכיחות שאנשים נוטים לבצע.


הרשו לי לספר לכם על 40 שגיאות בשפה העברית שאתם כנראה כבר לא תבצעו:



הטיות שונות של אותו הפועל, משמעות משתנה


1. "הכיר תודה" או "הוקיר תודה"?

ניסיתם להודות למישהו אבל המצאתם מילה? השימוש הנכון הוא "להכיר תודה" ולא "להוקיר תודה". והוא בכלל מגיע מהביטוי "הכיר טובה".


2. "למלא" או "למלות"?

השימוש הנכון הוא "למלא" ולא "למלות". רבים נוטים להתבלבל בין שני הביטויים בשל הקרבה בין פעלים מגזרת ל"א ("למלא") לפעלים מגזרת ל"י.


3. "לשכור" או "להשכיר"?

המשכיר הוא בעל הרכוש המושכר, ולכן עלייך לומר "שכרתי דירה חדשה" בעוד שבעל בית יספר לאשתו שהוא מצא שוכר ו"השכיר לו את הדירה".


שני השימושים נכונים אך לכל אחד מטרה אחרת. "הרופא הקל על החולה את הכאבים". כלומר, הרופא הקל את החולה (המושא העקיף הוא מי שיהנה מההקלה). ו"הרופא הקל את הכאבים" (המושא הישיר, הוא מה שהקלו בו).


5. "ללוות" או "להלוות"?

הלווה מקבל כסף או מוצר ומחזיר את שוויו (עם ריבית דריבית) בעתיד. לכן, "ללוות" זה לקחת הלוואה, בעוד ש"להלוות" זה לתת הלוואה.


6. "לשאול" או "להשאיל"?

השואל מקבל פריט מהמשאיל ומחזיר אותו בתום השימוש. לכן, "שאלת" ספר מחבר, בעוד שהחבר "השאיל לך את הספר".


7. "הליך" או "תהליך"?

הליך הוא נוהל שמתבצע במקרה ספציפי, בעוד שתהליך הוא שינוי שמתרחש לאורך זמן. לכן, ניתוח הוא הליך רפואי בעוד ששיקום הוא תהליך.


8. "כנסו" או "היכנסו"?

בכדי לעודד אחרים להכנס לעמוד הפייסבוק שלכם , אימרו "היכנסו" ולא "כנסו". המילה "כנסו" משמשת עבור כינוס ועידה .


9. "שלושה תינוקות" או "שלוש תינוקות"

שימו לב, כשאתם מצמידים לביטוי את המספר המתאים על פי שיוכו לזכר/נקבה. תינוק זה זכר, אפילו שלתינוקות יש סיומת בת', לכן נאמר "שלושה תינוקות".



מילות קישור או קישורים לא נכונים:


10. "היות ש" או "היות ו"?

השימוש הנכון הוא "היות ש", כמו שמשתמשים בביטויים "מפני ש", "כיוון ש", "מאחר ש" וכו'. הביטוי היחידי שבו משתמשים ב-ו' הוא "הואיל ו".


השימוש בביטוי "במידה ו" איננו נכון. אם מדובר בתנאי, יש להשתמש במילת תנאי כמו "אם". שימו לב, ניתן להשתמש בביטוי "במידה ש", כאשר מדובר במידה או היקף ממשיים.


12. "איזה", "איזו", "אילו"-

"איזה" משמש לזכר, "איזו" משמש לנקבה, ו"אילו" משמש לרבים.


13. "שבוע הבא" או "בשבוע הבא"?

השימוש הנכון הוא "נפגש בשבוע הבא" ולא "נפגש שבוע הבא".


14. "מדובר על"

השימוש הנכון הוא "מדובר ב". למשל, "מדובר בסרט מעניין".


15. "לולא", "לולי", "אלמלא"

מדובר בשלושה ביטויים בעלי משמעות זהה. פירושם "אילו לא".


16. "כש-" ולא "ש-"

השימוש הנכון הוא "כש" והוא למעשה התשובה ל"מתי?". "מתי נלך להופעה"? "כשאסיים לעבוד".


17. "נמנה עם", "נמנה בין"

השימוש הנכון הוא "נמנה עם" , היות והמילה נמנה מקורה בפועל "למנות" . שימוש נכון יהיה "דג נמנה עם בעלי החיים התת ימיים", כלומר, נמצא באותה רשימה עם בעלי החיים התת ימיים.


18. "הוא" או "הינו"?

אם רוצים לתאר משהו, יש להשתמש ב"הוא" ואם רוצים להדגיש משהו או להסב את תשומת הלב של הקורא לתיאור עצמו, יש להשתמש ב"הינו". למשך "הנך יפה רעייתי".


19. "עם" או "אם"?

לכל אחת מהמילים יש שימוש שונה. "עם" משמעה יחד. "אלך לשיעור עם יעל" . לעומתה, "אם" משמעה" תנאי. "אם יעל תלך, אני לא".


המילים "באם ו"בכדי" הן לא שימוש בשפה גבוהה יותר למילים "אם" ו"כדי", אלא שימוש שגוי.




שימוש בכפילות של אותו הביטוי:


21. "כמו למשל"

המילים "כמו" ו"למשל" בעלות אותה משמעות. שימוש באחת מהן מספיק לצורך הדגמה.


22. "כדוגמת"

המילים "כ" ו"דוגמת" בעלות אותה משמעות. שימוש באחת מהן מספיק לצורך הדגמה.


23. "יחד עם זאת"

המילים "יחד" ו"עם זאת" בעלות אותה משמעות. שימוש באחת מהן מספיק לצורך הוספה.


המילים "בערך" ו"כ" הן למעשה מילים נרדפות. לכן, שימוש באחת מהן מספיק לצורך קירוב או אומדן.


25. 20$ דולר / 20% אחוזים

כאשר עושים שימוש בסימן $ או % , אין צורך להוסיף את המילה דולר או אחוז. כלומר ניתן לומר "20%" או "20 אחוזים", אך לא "20% אחוזים".



ניסיון לצטט פתגם חכם כדי להמחיש את הרעיון שהשתבש בדרך:


"למצער" פירושו "לפחות" ולא למרבה הצער. נכון לומר: "אם אינך מפסיק לשגות בכתיבתך, למצער אל תכתוב כל כך הרבה".


27. "לזרוע מלח על הפצעים"

טעות נפוצה אך אנחנו לא יכולים לומר "לזרוע" מלח, שכן "לזרוע" היא הפעולה שעושים כששותלים. לעומת זאת משמעות הפועל "לזרות" הוא לפזר ולכן הוא המתאים לביטוי. לכן, הצורה הנכונה להגות ביטוי זה היא "לזרות מלח על הפצעים".


28. "שנית כל"-

ניתן לומר "ראשית כל" אך לא ניתן לומר "שנית כל". במקום זאת, נשתמש ב"שנית / שלישית" ללא הסיומת "כל". הסיבה לכך היא ש"ראשית כל" הוא ביטוי ראשוני, "לפני הכל" ובסיס למה שיאמר לאחר מכן.


29. "וידוי הריגה"

הביטוי הנכון הינו "וידוא הריגה" ולא "וידוי הריגה". מלשון לוודא ולא להתוודות.


כאן נערך היפוך. שכן, מי שטורח עד כדי כך שהטרחה מדירה שינה מעיניו, הופך את לילותיו לימים. כלומר, הוא אינו ישן בלילות ואז למעשה הוא "עושה לילות כימים" ולא להפך.


31. "רקם עור וגידים"

בביטוי זה השימוש הנכון הוא במילה "קרם" מלשון קרום. משהו שנוצר, ולא מהמילה "רקמה", על אף המחשבה המוצדקת שעור וגידים הם אכן רקמות בגוף.


32. "משלוח יד"

הביטוי הנכון הוא "משלח יד" ולא "משלוח יד", ומשמעו מקצוע.


שגיאות של מילים שמאוד דומות אחת לשנייה ולכן אפשר בקלות להתבלבל:


33. כן או כנה?

סוגייה שמעסיקה רבים, על אדם גלוי וישר נאמר "כן" ולא "כנה".


34. "לנסוע" או "ליסוע"?

איך להגות את שם הפועל של נסע – בקיום הנון או בהבלעתה? על אף שהנון נבלעת בצורת העתיד, דווקא בשם הפועל הנון נשארת. ולכן, נגיד "לנסוע" ולא "ליסוע".


35. אני אביא או יביא?

בעתיד, אומרים אני "אביא", בניגוד לטעות הנפוצה בימינו להתחיל פעלי גוף ראשון בעתיד ב"י".


36. ליהנות או להנות?

שם הפועל של נהנה נכתב ללא ניקוד כ"להינות".



שגיאות בניסיון לקצר:


37. שילוב טווח מספרים בתוך הטקסט-

כאשר רוצים לשלב טווח מספרים בתוך מלל בשפה העברית (ובכל שפה שנכתבת מימין לשמאל) הטווח הוא עם כיוון הכתיבה: "המפגש יערך בין השעות 8:00-12:00" , ולא "המפגש יערך בין השעות "12:00-8:00".


זה נשמע לא מקצועי כאשר מדברים על פריטי לבוש בלשון יחיד. אנחנו לא לובשים חצאי פריטים ולכן אין סיבה שנדבר בצורה כזאת. הצורה הנכונה היא בלשון רבים: "מכנסיים", "מגפיים", "נעליים" וכו'.


נטייה נפוצה, במקום לחשוב על הפועל המתאים לפעולה, להשתמש בפועל כללי כמו "לעשות" ו"לשים". לעיתים זה נובע מעצלות או מחוסר ידע אבל זה פשוט נשמע רע. מה לא "עושים"? מסיבה, פגישה, השוואה, טיפול, תהליך, מחקר, בדיקה, חקירה, רשימה, בירור, קניות. דוגמה של שימוש שגוי ב"לעשות" תהיה "אני עושה מסיבה היום בערב". במקום זאת, תאמרי "אני עורכת מסיבה היום בערב". דוגמה לשימוש שגוי ב"לשים" תהיה "אני שם גרביים". במקום זאת, תאמר "אני גורב גרביים".


40. ד"ר או דר'?

מי שלא חיי באקדמיה או עוסק ברפואה , והקיצור הזה לא טבעי עבורו, כדי שישים לב שהקיצור למילה דוקטור הוא ד"ר ולא דר'. הסיבה היא שהקיצור עושה שימוש באות הראשונה והאות האחרונה של המילה, בניגוד למילים בהן הקיצור הוא של שתי האותיות הראשונות של המילה ואז נוסף הגרש בסוף הקיצור. למשל לקיצור של המילה מחלקה, שהוא מח', והקיצור של המילה רחוב, שהוא רח'.



לסיכום

השפה העברית עלולה להיות מבלבלת לעיתים. אני חייב להגיד שגם אני למדתי כמה דברים חדשים בזמן כתיבת המאמר ולכן אני ממליץ לכם מכל הלב לעבור על המאמר הזה לפחות בכמה פעמים הראשונות לפני שאתם מפרסמים תוכן שמשמעותי עבורכם. כך, בכמה דקות, אתם עשויים להימנע ממבוכה שנגרמה משגיאה סתמית.


מכירים שגיאות נוספות? יש לכם הערה או תובנה לגביי המאמר? אשמח לשמוע בתגובות. כולי תקווה שבצורה כנה, המאמר הזה קרם עור וגידים בלעזור לכם לקבל את ההחלטה שאנחנו נכתוב עבורכם את התוכן עם שירות כתיבת התוכן של תוכניסט.

1,200 צפיות3 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול
bottom of page