top of page

אחלה בחירה

הקהילות האנושיות הראשונות בהיסטוריה: מסע לתקופה הנאוליתית


״לא טוב היות האדם לבדו״ כתוב בפרק ב׳ של ספר בראשית. כמעט כולם יסכימו שבני אדם הם יצורים חברתיים שרגילים לחיות בקבוצות בקהילות. אבל מתי הופיעה הקהילה הראשונה בהיסטוריה? ממתי הקהילתיות הזו טבועה בנו? ולמה בני אדם מעדיפים להתקהל ולחיות בכפרים או ערים מאשר לחיות בבדידות או בקבוצות קטנות? בפרק הזה אנחנו הולכים לנסוע הרחק אחורה בזמן לתקופה הנאוליתית, לפני 12,000 שנים. הזמן שבו לפי המחקר האנתרופולוגי צורת החיים בשבטים הלכה ונעשתה נפוצה יותר בקרב בני האדם. אז קדימה, בואו נתחיל להבין איך ולמה נוצרו הקהילות האנושיות הראשונות. להאזנה בכל הפלטפורמות




אז למה אני מתחיל כל כך מזמן? כשאנחנו מדברים על קהילות, אבל רצים מהר מדי לאיך להגדיל אותן, איך לייצר בהן מעורבות אמיתית ולאיך להקים כאלו בעצמינו. זה פרקטי מדי. זה מהר מדי. בפרק הזה אני רוצה לרדת לשורש העניין, להבין מה באמת גורם לבני אדם להתקהל, למה כולנו נניע את הראש בהסכמה כשאגיד משפטים כמו ״בני אדם הם יצורים חברתיים מטבעם״ או ״אנשים הם יצורים קהילתיים״. ובשביל הזה אני רוצה ללכת אחורה בזמן. הרבה אחורה בזמן.

היי סירי, מהי התקופה הנאוליתית? (את החלק הבא לעשות בקול רובוטי כפי שנעשה בפרק הקודם)

התקופה הנאוליתית היא תקופה פרה-היסטורית, כלומר כזו שקדמה להמצאת הכתב, והיא מתוארכת לשנים שבין 12,000 לפני הספירה ל-4,500 שנים לפני הספירה. היא נחשבת לחלק האחרון של תקופת האבן. בתקופה הנאוליתית סדרה של התפתחויות בתחום החקלאות וביות בעלי החיים התרחשו בקרב קהילות אנושית בכמה מוקדים שונים בכדור הארץ במקביל.

השינוי המשמעותי ביותר שחל בחייהם של בני האדם הקדומים בתקופה הנאוליתית, היה המהפיכה החקלאית. המהפיכה החקלאית נחשבת ולא בכדי, לאחת המהפיכות החשובות בהיסטוריה. בספרו של יובל נוח הררי, קיצור תולדות האנושות, מדבר נח-הררי על 3 מהפיכות: המהפיכה הלשונית (70,00 שנה), החקלאית (10,000 שנים) והמדעית (לפני 500 שנה). היום אנחנו חיים במדינות שיש בהן מיליוני אנשים, מאות מיליוני ואפילו מעל מיליארד אנשים. אבל אם רוצים לחזור לרגע שבו למדנו להתחיל לחיות בקהילות שהלכו וגדלו, התקופה הניאוליתית היא המפתח.


היא לא התרחשה באופן אחיד ברחבי העולם, ישנם אזורים שהחקלאות הגיעה אליהם קודם, ואיזורים אחרים שלקח לחקלאות זמן להגיע אליה. גם טיב והרמה הטכנולוגית של החקלאות היה שונה לגמרי, בעוד במקומות כמו עיראק של היום התפתחה חקלאות מבוססת מערכות השקייה, במקומות אחרים באותו הזמן התפתחה גם חקלאות של גידולי בר. אבל בואו ננסה בכל זאת להבין את המהפיכה הזו מנקודת מבטם של האנשים שחיו באותה התקופה. זו תקופה שפרוסה על אלפי שנים, וזה לא שתוך דור או שניים בני אדם המציאו את החקלאות ושיכללו אותה במהירות. זו היתה דרך ארוכה, עם מהמורות רבות, עם פיתוחים איטיים ועם הבדלים עצומים בין אנשים שחיו ביבשות שונות ולעיתים אפילו בקרבת מקום.


בגדול, רוב האנושות רגע לפני המהפיכה הניאוליתית, הייתה מורכבת מחברות של ציידים-לקטים. הם כנראה לא כינו את עצמם ככאלה, אבל לצורך העניין כל המזון שלהם היה כזה שהם מצאו בסביבתם: עץ תאנים, פירות שצמחו בסביבה, גידולים עונתיים שהיו נגישים להם וכמובן בשר אם היו ברי מזל והצליחו לצוד משהו. בתקופות של מזג אוויר טוב, היה מזון בשפע. אך הציידים-לקטים לרוב לא ניסו או הצליחו לשמר אותו. הם חיו מעכשיו לעכשיו. בתקופות של שפע של מזון יכול להיות שהם הגבירו את הרבייה שלהם, אבל מה קורה כאשר מזג האוויר משתנה לרעתם? או כשיש תקופה שחונה וזמינות המזון יורדת? כאן כבר מתחילה בעייה בהישרדות של חברות כאלו.


המבנה החברתי שהיה נפוץ לפני התקופה הנאוליתית, היה של להקות. כמה משפחות ביחד.

לא צריך אפילו בצורת ארוכת שנים כדי למוטט את סיכויי ההישרדות של משפחה אנושית או להקה של ציידים לקטים. מספיקים כמה שבועות ללא גשם, תרחיש שקורה מפעם לפעם, כדי שמאגרי המים יתרוקנו. או עונה שחונה כדי שלא יהיה די מזון בנמצא. תספיק גם הדרדרות פתאומית בכמות העדרים שמסתובבים בסביבתם שתוריד את האופציה לצוד בשר מהפרק - והמשפחה הזו תרעב במקרה הטוב ותיעלם במקרה הרע. למשפחה שכזו אין מאגרי מזון לטווח הארוך, אין מאגרי מים והיא מסתמכת לחלוטין על מה שקורה בסביבה שלה. איך אפשר לשרוד בתקופה כזו? ובכן, אפשר אולי לשרוד, אבל קשה מאד לשגשג. הסכנה תמידת אורבת מעבר לפינה והציידים-לקטים, ממש לא מוכנים אליה.


הספר ״ברבור שחור״ של הסופר נאסים טאלב, מציג תיאוריה שהציידים-לקטים כנראה לא שמעו עליה. בספר שלו הוא מתאר כיצד כל חברה אנושית חייבת להתכונן לתרחיש אימים נדיר מאד, אבל שהסיכוי שיתממש הוא 100%. כמו שאתם מכירים ומכירות, רוב הברבורים שתראו בחיים שלכם יהיו לבנים, אבל בצורה נדירה בטבע קיימים גם ברבורים שחורים. נדירים אבל קיימים. לפי הספר, כל חברה אנושית חייבת להתכונן לתרחיש של ברבור שחור. רעידת אדמה הרסנית, היא אירוע שמתרחש באיזור מדינת ישראל אחת ל-100 שנה, ולכן מדינה כמו ישראל שנמצאת על השבר הסורי-אפריקאי, חייבת להכין תוכנית מגירה לרגע שבו יתממש האיום הזה. האיום הוא ודאי, גם אם הוא נדיר. עוד דוגמא, היא ההחלטה לרכוש צוללות גרעיניות, שנועדה להתייחס למצב שבו ישראל תותקף ויהיה איום נדיר על קיומה הממשי, וגם במצב כזה היא תוכל לאיים במכה שנייה על אויביה. לא צריך להיות מדינה כדי להתכונן לתרחיש של ברבור שחור. זו גם הסיבה שלכולכם יש ביטוח לרכב או ביטוח בריאותי, או ביטוח נסיעות לחו״ל כשאתם מטיילים. אתם מתנהלים מתוך מחשבה שיש עתיד, ושעלולים להתממש בו איומים.


אבל לצייד-לקט של רגע לפני התקופה הנאוליתית, לא היה שום מושג על ברבורים שחורים. הוא חי מהיד לפה, אכל את מה שזמין, נהנה ממה שיש לטבע ולהציע, וכשהיה לטבע פחות מה להציע הוא הצטמצם במקרה הטוב או נעלם במקרה הפחות מזהיר. זו היתה תקופה שבה ההווה היה הזמן העיקרי שחשבו בו.


בתקופה הנאוליתית, בצורה הדרגתית, התחיל לקרות משהו חדש. בני אדם למדו לעבד את התבואה, לזרוע ולהפיק מתוצרי הגידולים שגידלו - מזון. פתאום, נוצרה דרך חלופית לייצר מזון, שהיא אינה לצוד או ללקט. אלא לגדל. בספרו של האנתרופולוג הלמן סרוויס Primitive Social Organizations הוא מסביר כיצד השינוי הזה הוביל אנשים להתארגן בקבוצות גדולות יותר. אם כדי להיות לקט-צייד, דרושה משפחה גרעינית או אולי כמה משפחות ביחד שהן להקה, החקלאות דרשה התארגנות משמעותית יותר. זה היה הרגע שבו התארגנות שבטית הפכה להיות הרבה יותר נפוצה.


כדי להיות חקלאים טובים, צריך שכל אחד יהיה טוב במה שהוא עושה וידע בדיוק מהי ההתמחות שלו. צריך מישהו אחד שידע לזרוע, אחר שידע לטפל בגידולים, עוד מישהו לקצירה, אחרים לעיבוד התבואה למזון וכנראה מישהו צריך לחשוב גם על אגירה, ביות בעלי חיים, שלא לדבר על הגנה שוטפת מפני בני אדם אחרים בזמן שכל הפעילות החקלאית הזו מתרחשת. זה היה שונה מאד מלהיות לקט-צייד, ששם כל אחד היה לקט וצייד במקביל, ללא התמחויות ספציפיות. כל משפחה היתה יכולה להיות משפחת ציידים-לקטים, אבל בשביל התארגנות חקלאית צריך יותר אנשים שיצליחו לעבד שטח חקלאי משמעותי והמשפחה הגרעינית לא תמיד מספיקה.


אם ננסה להקביל את זה להיום, אתם תראו שבסטארטאפ צעיר, עם מעט עובדים, יכול להיות שמנהל השיווק, יעשה גם בעצמו את כתיבת התכנים לאתר החברה, ושהמנכ״לית תצטרך לפעמים להתעסק גם בהוצאת המשכורות של העובדים ובאיסוף החשבוניות, בזמן שראש מחלקת הפיתוח יצטרך לתפור גם איזו מצגת. אתם יודעים, סטארטאפ, כולם עושים הכל. אבל בתאגיד גדול עם אלפי עובדים, לכל עובד ועובדת יש את ההתמחות הספציפית לשמה הם גוייסו, יש נציג ספציפי שאחראי לשביעות רצון לקוחות ממערב אירופה דוברי צרפתית, מומחית ב-Acquisiton של talent, ומנהלת קמפיינים ספציפית לטיקטוק. ביחד הם מייצרים תוצאות מצויינות אבל לבד, אף אחד מהם לא היה יכול להרים את התאגיד הזה. אז ציידים-לקטים, היו סוג של סטארטאפיסטים שעושים הכל מהכל, אבל גם חשופים יותר להיעלם ברגע שיש עונה שחונה, כמו שלסטארטאפים קשה בתקופה בה יש משבר פיננסי פתאומי.


החברות החקלאיות היו יצור חדש, והן הצריכו כמות גדולה יותר של אנשים בשביל לקיים את הפעילות שלהן בצורה אפקטיבית. זו היתה הנקודה שבה מבנים חברתיים מורכבים יותר, סוג של שבטים, נעשו נפוצים יותר. מה שהיה מעניין בשבטים האלו, שתפסו אופי של קהילה, הוא שהקשר בין החברים בשבט לא היה בהכרח רק קשר דם, כמו במשפחות הציידים-לקטים. פתאום, לידע המקצועי היתה חשיבות בחברות שלך בתוך השבט. מספר משפחות ביחד, היו ללהקה, ומספר להקות ביחד, הפכו לשבט. עם זאת, שבט הוא מעבר לכמה להקות - הקשרים בתוך שבט הם מורכבים יותר וקשורים גם בזהות מקצועית, קרבה אישית וקשרי קח-תן שנרקמים בעבודה היומימיות .

הגידול בתוצרת החקלאית, הביא איתו עוד שינוי משמעותי בחייהם של אנשים: מגורי הקבע והיציבות. הרבה מהציידים-לקטים היו נוודים בטבע שלהם ויציבות היתה מאד זרה להם. התוצרת החקלאית שנאגרת, כמו גם התלות באדמות פוריות לגידולים החקלאיים ,עודדו התיישבות ויצרו יותר ביטחון באיך יראה העתיד, ומה יקרה בעיתות משבר. היכולת לאגור את התוצרים החקלאיים איפשרה בפעם הראשונה לבני אדם לחשוב על זמן שהוא מעבר לעכשיו. היתרות החקלאיות איפשרו להגדיל את האוכלוסייה, והן איפשרו להתמודד עם שנה שחונה או בצורת. יתרות התבואה איפשרו אפילו את היווצרות הכסף והמסחר שכן התבואה שנאגרה שימשה כאמצעי לסחר חליפין עם שבטים אחרים.


רגע, רגע, אבל איך כל זה קשור לקהילות? מה אפשר ללמוד כאן על מנהלי קהילות?


כמובן שלא כל השבטים היו מוצלחים באותה המידה. החיזוי הטוב ביותר להצלחה של קהילה אנושית כזו, הוא העלייה בפרודקטיביות שחברות בשבט הצליחה לייצר, בהשוואה ללהיות מחוץ לשבט. כלומר, בתקופה הנאוליתית, מנהל קהילה (מנק״ל כמו שאנחנו אוהבים לומר) טוב, היה כזה שמצליח להגדיל את האוכלוסייה לאורך זמן באמצעות תוצרת חקלאית טובה שאפשר לאגור. מנהל קהילה טוב לא היה בהכרח האדם הכי חזק בשבט, או המבוגר ביותר. זה היה האדם שהצליח להכיר בצורה הטובה ביותר את היכולות של כל אחד ואחת מחברי השבט, ולהצליח לחלק בצורה אפקטיבית את העבודה. זה היה מישהו כריזמטי, שמצליח לסחוף אחריו אחרים ולייעץ להם מה לעשות בצורה המשכנעת ביותר.

התפקיד של מנהל הקהילה הוא פונקציה שלא היתה קיימת בחברה של ציידים-לקטים. בלהקות ציידים לקטים, החברה היתה היררכית פחות ושיווניות יותר, ההבדלים המשמעותיים היו על רקע צעיר-בוגר או גבר-אישה, אבל לא היה גבר אחד או אישה אחת שהנהיגו וכולם סרו למרותם. זה לא היה נפוץ בלהקות, לפי ספרו של האנתרופולוג הלמן סרוויס שנמצא במקורות של הפרק הזה. אבל פתאום, עם התפתחות החלקאות, הכריזמה שיחקה תפקיד. מנהל הקהילה הפך למישהו משמעותי - והיתה מוטלת עליו אחריות - להגדיל את הפרודקטיביות של הקהילה שלו, לעזור לה לשרוד ולשגשג.


העלייה הצפויה בפרודקטיביות היא כלי הניבוי הטוב ביותר להצלחה של קהילה. כשאני אומר פרודקטיביות, אני מתכוון לגידול בכמות המזון הזמינה. זה היה הפרמטר הכי חשובה בתקופה הזו. התקופה הנאוליתית לא הגיעה לכל העולם באותו הרגע, ובאותן השנים חיו בעולם אנשים שהם ציידים-לקטים, ויכול להיות שעשרות קילומטרים מהם חיו שבטים חקלאיים. זה לא שהחברות החקלאיות ניהלו קמפיין במטרה למשוך ציידים-לקטים לעבור צד, אבל אבולוציוניות, לאורך השנים שרדו יותר שבטים מבוססי חקלאות בעוד שיעורם של הציידים-לקטים בחברה האנושית הצטמצם, כי הם היו חשופים ליותר סכנות והיה קשה יותר להגדיל אוכלוסיות של ציידים-לקטים.


בתהליך הדרגתי שארך אלפי שנים, עברו רוב החברות האנושיות מציידות-לקטות לחיים חקלאיים. זה לא קרה כי צייד-לקט קם בבוקר והצטרף לשבט חקלאי כי ערך השוואה והחליט שזה משתלם יותר, אלא יותר מדוייק להסביר את התהליך, בכך שציידים-לקטים לא הצליחו לשרוד ומי שכן הצליח לשרוד אלו אנשים שהתארגנו בקהילות. החברות בקהילות איפשרה לאנשים בתקופה הניאלותית להשיג יותר מזון והגנה.


מאפיין נוסף שאפשר להצביע עליו והשתנה בתקופה הנאוליתית הוא הצפיפות. היווצרותם של שבטים חקלאיים ושמירתה של תוצרת חקלאית, הובילה לכך שיותר בני אדם היו מסוגלים לחיות על תאי שטח קטנים יותר. הצפיפות יצרה אילוצים חדשים. בני אדם היו צריכים להתמודד עם זה שהם צריכים לחיות בקרבה של אחרים, ובשביל זה נדרשת מערכת מסויימת של כללים להתנהלות, או מיתוס משותף שמאחד בין חברי השבט ויוצר זהות וכללי התנהגות נורמטיביים בינהם.


אם הייתם עומדים בראשו של שבט בתקופה הניאוליתית, מה שהיה מטריד אתכם במשך רוב היום הוא להגדיל את הפרודקטיביות של השבט. לאתר מי טוב באיזו התמחות ולהקצות לו יותר עבודה שמתאימה לו. לסמן אילו קשרים חברתיים בתוך השבט נפגעו ועליכם לגשר על מנת שהעבודה תתרחש בצורה ראוייה. היו מעניינות אתכם שיטות חדשות לאגירת המזון, או האופן שבו מבייתים בעלי חיים בסביבה. הייתם צריכים לחשוב הרבה על כמות מאגרי המזון שנותרה לשבט, על הצורה שבה מתבצעת ההגנה והאם יש איום כלשהו על שטחי העיבוד שלכם. על זה למען מטרה אחת: להצליח להגדיל את הפרודקטיביות של השבט שלכם, כלומר לייצר יותר מזון.


עובדות מגניבות:


מסתבר שגם היום, נותרו בעולם עוד ציידים-לקטים. אנשי ההדזה Hadza שחיים עד היום בטנזניה, מתנהלים גם בימים כאלו כציידים-לקטים. בימינו, נותרו עוד כ-300 כאלו, שחיים בדיוק באותו האופן שבו חיו אבות-אבותיהם לפני אלפי שנים. הם ניזונים מבשר ציד, פירות, שורשים, פקעות ודבש - ולא עוסקים בחקלאות בכלל. אם הם ברי מזל, הם ימצאו בבון לארוחת הערב שלהם. לפני שאתם ממהרים לטוס לטנזניה, כדאי לדעת שסרטי הדוקו שהופקו עליהם הביאו על השבט הזה גל תיירות שיצר בעיקר נזק, פגיעה במקורות המזון שלהם ואלכוהוליזם.

כשאנחנו מתבוננים באינטואיציה הפנימית שלנו, שאומרת שבני אדם הם יצורים חברתיים, התקופה הניאוליתית נותנת לזה הצדקה אדירה. בני אדם שהתקהלו, ובחרו לחיות בשבטים או נולדו לתוך כאלו,הצליחו להישען על החקלאות שאיפשרה את ההישרדות בצורה טובה יותר.


אני רגע רוצה לקחת אתכם כמה אלפי שנים קדימה, לתקופה שלנו היום. בצורה שהפתיעה אותי, החיזוי הטוב ביותר להצלחה של קהילה גם היום, הוא העלייה הצפוייה בפרודקטיביות בעקבות הצטרפות לקהילה מסויימת. הכלל הזה תקף גם במוצרים מבוססי קהילה שחברים בהם מאות מיליונים או מילארדים של משתמשים. לדוגמא, יש המון אפליקציות מסרים מיידיים: ווצאפ, טלגרם, סיגנאל ועוד רבות. אבל מאחר ורוב החברים שלי מדברים בווצאפ ונמצאים שם, מצאתי את עצמי מוחק את אפליקציית טלגרם שלא היה בה שימוש ואת סיגנאל שבקושי רציתי להוריד. אני אשאר רק במקום שבו העלייה שלי בפרודקטיביות תהיה המקסימלית.


כשאתם תנסו לפתוח את הקהילה שלכם, נסו לענות בצורה רצינית על השאלות שאנחנו יכולים ללמוד ממנהלי הקהילה בתקופה הניאוליתית. דברים שהם שבטח שאלו את עצמם. ״כיצד חברות בקהילה שלי תוביל לעלייה בפרודקטיביות של החברים בה?״. הרבה פעמים אנחנו שוכחים את השאלה הבסיסית הזו, והיא כל כך מהותית להצלחה של קהילות. זה מפתיע לומר את זה, אבל אם נסתכל על המרכיבים שדרושים להצלחה של קהילה בתקופה הניאוליתית, נראה שהם יכולים לחזות לנו בצורה טובה גם אילו קהילות יצליחו היום.


אם הייתם צריכים לייצר את הקהילה, השבט, האידיאליים לתקופה הניאוליתית כנראה שהייתם רוצים את הדברים הבאים:

  1. עלייה משמעותית בפרודוקטיביות: יהיה מאד משתלם להיות חברים בקהילה, בהשוואה ללא להיות חברים בה. חברי הקהילה יזכו ליותר הזדמנויות, סיכויי השגשוג שלהם יהיו גבוהים יותר, החברות בקהילה תבטיח להם הגנה, גישה למשאבים, לידע, לכלים ולהגברת היכולת שלהם להשיג את מבוקשם. במצב בו לא יהיו חברים בקהילה, ויהיו ציידים-לקטים ככל הנראה איכות החיים שלהם תצטמצם או סיכויי השרידות שלהם.

  2. מנק״ל דומיננטי: בראש הקהילה תעמוד דמות או דמויות שביכולתן להגביר את האפקטיביות של הקהילה, להיות כריזמטי מספיק כדי לרתום חברי וחברות קהילה לעמידה במשימות של הקהילה, ולגייס אותם בשעת צרה להתמודדות עם איום. חברי הקהילה יקשיבו ויעריכו את מנהל הקהילה ויסכימו לתפקד תחתיו בעיתות משבר ובעיתות נחת.

  3. יצירת יציבות: חברות בקהילה תייצר יציבות בחייהם של חברי הקהילה ותבטיח להם להפסיק להתנהל בזמן הווה, ולהתחיל לחשוב גם על העתיד. הגישה למשאבים מהקהילה תאפשר להם להבטיח את שרידותם, ואף את הרחבת משפחתם. חברות בקהילה תייצר להם זהות מקומית עם אנשים נוספים שיהיו מוכנים לדאוג להם או לצאצאיהם בעת צרה.

  4. סט ברור של כללי התנהגות: החברות בקהילה באה גם עם מחוייבויות שנועדו להגן על חברי הקהילה. קהילה חזקה היא קהילה עם נורמות, כללי עשה ואל תעשה בתוך המרחב שמאפשרים לשמור על שגרת חיים תקינה וצמצום של תקלות ביחסים בין חברי הקהילה, החיים יחד על שטח קטן.

  5. זהות: קהילה חזקה תהיה בעלת סיפור משותף, אתוס בין חבריה, שמאפשר התגייסות שלהם למשימה באופן יומיומי והעדפת הנאמנות כלפי הקהילה גם במקרה של משבר חיצוני שפוקד אותה. הזהות המשותפת בין חברי הקהילה שנוצרת על ידי סיפורים, מיתוסים וחוויות קולקטיביות תפחית את האלימות בין חברי הקהילה ותאפשר שיתוף פעולה יומיומי גבוה יותר.

אם תיקחו את חמשת הדברים שקהילה מצליחה היתה צריכה בתקופה הניאוליתית, תגלו שגם אם תרצו לפתוח קהילה ממש היום, הדברים האלו יהיו דרושים והם שאלות שאתם צריכים לשאול את עצמיכם לפני שאתם פותחים קהילה על מנת להגדיל את סיכויי ההצלחה שלה.


האם הקהילה שלכם תוביל לעלייה בפרודקטיביות של החברים בה? אתם צריכים לשאול את עצמיכם, במה באופן מהותי ישתנו החיים של החברים בקהילה שלכם אחרי שהם הצטרפו אליה, לעומת המצב הרגיל שבו הם יהיו מחוץ לקהילה. לאילו משאבים תהיה להם גישה? מהי הסיבה האמיתית שאנשים ירצו להצטרף לקהילה שלכם? זה נכון שאתם לא עומדים להבטיח להם שרידות והגנה כמו בתקופה הניאוליתית, אבל גם אם אתם פותחים קהילה לאנשים שרוצים לרדת במשקל או להורים צעירים בעיר המגורים שלכם, יש סיבה שהם נכנסים לקהילה ואתם צריכים לאתר איך תוכלו לעזור להם לשפר את הפרודקטיביות שלהם, בין אם זה לעזור להם להשיג מתכונים מצויינים לירידה במשקל או גישה לטלפונים של בייביסיטר בשכונה. ככל שתפרטו יותר במה תתרמו לפרודקטיביות שלהם כבר ברגעים שבהם הם נכנסים לקהילה, כך סיכויי ההצלחה שלכם יגדלו. אנשים צריכים להבין מהר אם משתלם להם להיות בקהילה, הם לא סבלניים לרוב.

כמה אתם מתכוונים להיות דומיננטיים? לנהל קהילה לוקח זמן וזה תפקיד שצריך להיות נוכחים בו. בדיוק כמו שמי שעמד בראש שבט בתקופה הניאוליתית לא היה יכול להיעלם באמצע הזריעה או בשנייה שהשבט מותקף, גם אתם בתור מנהלי קהילה צריכים לחשוב כיצד אתם תהיו בקהילה דומיננטיים ומה יהיה האופי המנהיגותי שלכם. הוא לא יבוא מכוח, הוא יבוא מהיכולת שלכם להכיר את הכוחות של חברי הקהילה, להקשיב להם ולהיות דמות מספיק כריזמטית כדי שילכו אחריכם. חישבו פעמיים אם קהילה זה בשבילכם, אם אתם מפחדים להיות נוכחים בה ויודעים שלא יהיה לכם זמן לתחזק אותה. קהילה זה לא משהו שאתם יכולים לתת למישהו אחר לעשות בשבילכם ואז לקטוף את המנהיגות כשנוח לכם.


כיצד הקהילה תייצר לחברים שלכם יציבות? היציבות היא שונה מהפרודקטיביות. זה כבר משהו יותר גדול, זה לשאול את עצמינו איך הקהילה תגרום לחברים בה להפסיק להתנהל רק בהווה אלא גם לחשוב על העתיד. להרגיש מספיק בנוח שהקהילה יוצרת להם יציבות שמאפשרת להם לטעות, שיש להם גישה למשאבים שמאפשרים להם לנסות, שיש להם מקום שהם יכולים לחזור אליו שוב ושוב, בין אם הוא פיזי או דיגיטלי. אלו דברים שקהילה צריכה.

מהו סט הכללים שמנחה את הקהילה שלכם? כדי להיות ביחד במרחב נעים לאורך זמן, קהילה תהיה חייבת כללים. הם יכולים להיכתב בדם, כפי שבטח נעשה בתקופה הניאוליתית וגם בתקופות מאוחרות יותר, אבל הם גם יכולים להיעשות מראש. חישבו מהם כללי הנימוס והנורמות בקהילה שלכם, מה מותר ומה אסור. ככל שזה יהיה בהיר יותר ותהיה הסכמיות גדולה יותר בין חברי הקהילה שלכם על מה לגיטימי ומה פחות, הקהילה תשרוד יותר.

אני נאור נרקיס וזה היה עוד פרק בפודקאסט המנק״ל. חזרנו אחורה בזמן, הרבה אחורה בזמן, כדי לשאול שאלות מהותיות על מה גורם לנו בני האדם לחיות בקהילות. ההבנה שקיבלנו בפרק הזה של התקופה הניאלותית והמהפיכה המשמעותית שהתרחשה בה, מסבירה למה אנשים נוטים להתקהל - הם משיגים תוצאות טובות יותר ככה.


מה שתוכלו לקחת מהפרק הזה הוא את השאלות שכל מנהל ומנהלת קהילה לעתיד צריכים לשאול את עצמם. שאלות שאבות-אבות-אבותינו, שאלו את עצמם בתקופה הניאוליתית והן רלוונטיות גם היום. בפרק הבא, נטוס אלפי שנים קדימה בזמן, ונדבר על מנהל קהילה שיישם את הכללים לקהילה ניאוליתית מוצלחת במלואם. עד אני מזמין אתכם להצטרף לקהילה שלנו בפייסבוק שנקראת ״התוכניסטים״ מלשון המילה ״תוכן״ ולשתף איתי את המחשבות שלכם והתגובות שלכם. אני קורא כל פוסט ופוסט שאתם כותבים בעניין רב וגם מגיב באופן אישי למה שאתם ואתן כותבים לי. רשימת המקורות והמאמרים שהתבססתי עליהם מופיעה באתר האינטרנט שלי, ושם אפשר למצוא גם את כל הטקסט של הפודקאסט למקרה שאתם מכירים כבדי שמיעה שאתם רוצים לחשוף אותם לפודקאסט. אני רוצה להודות לעורך הסאונד אורי בן דור, לסאונדמן טל אלפקס, לאולפני פרוקאסט של אור אליעז ולמנהלת הקהילות מיכל רוקר. נתראה בפרק הבא, ותרגישו גם חופשי להקליט לי פידבק בהודעה קולית או לכתוב לי הודעה עם מה שחשבתם, אני תמיד פתוח להקשיב.


169 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page