אחלה בחירה

מה ההבדל בין קבוצת פייסבוק לקהילה?

כולנו מכירים את הקבוצות בפייסבוק, הן יכולות להיות גדולות , קטנות, חברים, אזוריות , אבל מה הופך קבוצה לקהילה?


קודם בואו נשאל את עצמנו מה זו קהילה. לפי ויקיפדיה (שזה, בואו נודה, המקום הראשון שכולנו הולכים לבדוק בו) קהילה היא ״קבוצה חברתית ,דתית, מקצועית או אחרת שחבריה הן בעלי עניין משותף״, אז רגע, קבוצות וקהילות זה דבר מאוד דומה. כן, אבל זה יותר דומה למנעד.


ככה תבחינו בהבדלים במהירות:

  1. מי מעלה את הפוסטים? בקבוצות, מי שמעלה את הפוסטים זה לרוב רק מנהל הקבוצה. אם אתם מבחינים בהיעדר גיוון בקהל האנשים שמעלים פוסטים - זו כנראה קבוצה.

  2. עומס של ספאם: בקבוצות אתם תראו הרבה אנשים שמעלים תכנים שאינם קשורים דווקא לנושא הקבוצה, כך שהרבה מהפוסטים מכילים מידע שיווקי או פרסומי שאינו נוגע לה. זה מה שמאפיין קבוצות שיתקשו להפוך לקהילות.

  3. פוסטים יתומים: בקבוצות אנשים יכולים להעלות תכנים ולא לקבל כל פידבק מחברי הקהילה, אבל בקהילות אתם תראו שכאשר חבר או חברת קהילה מעלים שאלה או סוגיה לדיון, רבים מגיבים להם ועוזרים להם.

  4. מפגשים מעבר לזירת הפייסבוק: בקהילות אתם תראו מפגשים רבים בין אם בזום ובין אם באונלייף בעוד בקבוצות נדיר שחברי הקבוצה בכלל מכירים זה את זה.

  5. מידת השיתוף: אני לא רוצה להתסכל רק על נתונים סטטיסטיים, אלא גם על איכות התוכן. בקבוצה לרוב אנשים לא ישתפו חוויות אישיות מורכבות בעוד בקהילה הם ישתפו דיונים, התלבטויות, חשיפה אישית בצורה רחבה יותר.

  6. היכרות בין חברי הקהילה ומחוייבותם זה לזה: נכון, ישנן גם קהילות של מאות אלפי חברים שאי אפשר להאמין לכך שכולם מכירים זה את זה, אך עדיין ישנה מידת שייכות לתוך הקהילה ואנשים יודעים לזהות זה את זה כחברים בקהילה. קחו למשל כדוגמא את קהילת ״אבא פגום״ שעשרות אלפי מדבקות של הקהילה ניתנות למציאה על פגושיהן של מכוניות רבות בישראל. למרות שהקהילה היא גדולה יש תחושת קרבה וביחד של חברי הקהילה. לכן, למרות שזו קהילה גדולה - זו בהחלט קהילה.

אם אתם מסתכלים על הפרמטרים הנ״ל, אתם תראו שקהילה וקבוצה זה סוג של מנעד. זה לא בינארי. זה לא שקבוצה היא 100% קהילה או ליהפך. יש מנעד. אפילו הקהילה שלי, התוכניסטים, שאני מאד גאה בה, היא לא 100% קהילה במנעד הזה. לדעתי היא קרובה יותר ך-85%-90% קהילה. עבור חלק מהפרטים בקהילה יש יותר תחושת קהילה ועבור אחרים פחות. זה לגמרי בסדר, חשוב להבין שזה ספקטרום ולא סוגיה בינארית.


בקיצון אחד, ישנן יישויות דיגיטליות שהן 100% קבוצה: למשל, חיפושי דירות בתל אביב. יש עומס של ספאם (צחי הובלות), יש המון פוסטים יתומים, חברי הקהילה לעולם לא יפגשו זה את זה (אלא אם כן זה כדי להתחרות ולהיאבק ביחד על דירה לוהטת שכולם רוצים להשכיר בצפון הישן) ומידת השיתוף של חברי הקהילה היא אפסית. לעומת זאת, בקיצון השני של 100% קהילה תוכלו למצוא קהילה של נשים חד הוריות שמתגוררות במרכז תל אביב ועוזרות זו לזו במטלות השונות שיש להן ומשתפות על סוגיות אימהות קריטיות שרק הן כקהילה מובחנת חוות.


עוד פרמטר חשוב היא מילת הקסם ״השתתפות״.

כמה מהאנשים שנמצאים בקהילה שלך משתתפים? האם אתם המנהלים אחראיים לכל הפוסטים? האם חברי הקהילה פותחים נושאים לדיון בעצמם? האם הם מציעים רעיונות לשיפור ופעילים בנושא הקהילה? רוצים לעזור זה לזה ולהיות חברתיים?

כדי להפוך קבוצה לקהילה אני בעד להתחיל בתהליך מלאכותי. למעשה תמונת מראה של הדברים שבעטיים הקבוצה הינה נעדרת מאפיינים קהילתיים.


  1. מי מעלה את הפוסטים? גרמו לכך שעולים עשרות פוסטים מלאכותיים שקשורים לנושאי הליבה של הקהילה. ממש לבקש מאנשים להעלות פוסטים. למה? כי ברגע שפוסטים כאלו עולים האפקט שמתרחש הוא שחברים אחרים רואים שהאיכות עלתה ומתחילים להעלות תכנים בעצמם.

הוידאו הזה יסייע:


2. עומס של ספאם: מלחמת חורמה בספאם! לא עוד פרסומות ללק ג׳ל, צחי הובלות ודברים שלא קשורים לקהילה או פוסטים של שיווק עצמי במסווה של היכרות אינטימית עם חברי הקהילה.

3. פוסטים יתומים: טיפול בפוסטים היתומים בקהילה באמצעות צוות מגיבים שמגיב על כל פוסט. כאשר כל פוסט זוכה לתגובה זה מעלה את הסיכוי שחבר קהילה נוסף ירצה להעלות פוסט, כי מה הטעם בלהעלות שאלה או דיון אם אף אחד לא עונה?

4. מפגשים מעבר לזירת הפייסבוק: יצירת מפגש קהילתי מעבר לגבולותיה של קבוצת הפייסבוק.

5. מידת השיתוף: צרו מספר פוסטים בהם תבקשו מאנשים לשתף דיונים יותר אינטימיים או מקצועיים רגישים הרלוונטיים לקהילה.


המון בהצלחה בהפיכת הקבוצה לקהילה,

נאור

110 צפיות0 תגובות