אחלה בחירה

איך לחזות אם קהילה תצליח או לא?

עודכן ב: מאי 4

אפשר לדעת. במיוחד אם מסתכלים על מה שחשוב.


ומה למעשה חשוב? איך אני יכול לדעת בסבירות גבוהה אם קהילה שעומדת להיפתח היא קהילה שתצליח או כזו שנידונה להיות מקום ריק, גווע וגוסס מיומו הראשון ועד ליומו האחרון? אני אמנם לא נביא, וגם לי היו טעויות בעבר, אך אחד מכלי החיזוי הטובים ביותר שלי הוא כלי שלמדתי בספר אותו כתב האנתרופולוג Elman Service בשנת 1962.



היום אנחנו מתבוננים בקהילות דיגיטליות, אך בספר Primitive Social Organization תאלצו ללכת הרבה אחורה בזמן כדי להבין את מה שקורה היום. בספרו, מדבר Service על החברה האנושית הקדומה. הספר חוקר את המבנה החברתי של החברה הפרימיטיבית ומתאר את המעבר ממשפחות, ללהקות, לשבטים כאשר התקופה בה הוא עוסק היא התקופה הנאוליתית, לפני 12,000 שנים.



כשהחקלאות שינתה את פניה הקהילות האנושיות

משפחה היא למעשה היחידה הקטנה ביותר וכוללת מספר פרטים, להקה כוללת מספר משפחות (בין 25 ל-100 אנשים) בעוד שבט (שהוא קהילה) כולל מספר להקות. אך מה גורם לכמה פרטים להפוך ללהקה? ומה גורם לכמה להקות להפוך לשבט קהילתי? התשובה טמונה בתהליך שקרה בתקופה הנאוליתית.


*היי סירי מה זה התקופה הנאוליתית? התקופה הנאוליתית נחשבת לחלק האחרון של תקופת האבן ומה שחשוב בה הוא שבתקופה זו הומצאה החקלאות ובוייתו בעלי החיים הראשונים לצורכי האדם.


לפי התיאורה של Elman Service, ברגע שנוצרה החקלאות וביות החיות, נוצר יתרון אדיר להתארגנות חברתית קהילתית בשבטים לעומת המבנה החברתי של להקות ומשפחות. הסיבה לכך היא ששבטים היו מבנה חברתי שאיפשר להגיע ליותר הישגים ולפתח התמחויות בתחום החקלאות והביות, בעוד משפחות ולהקות נאלצו להסתמך על מה שהטבע נותן ולא להשפיע כמעט על הסביבה.


לא סתם בני ישראל חולקו לשבטים

את התיאורה של Service אפשר לסכם במשפט: שבטים מובילים לעלייה בפרודקטיביות בהשוואה להתארגנות חברתית של להקות או פרטים. שבטים ולהקות התקיימו במקביל בתקופה ההיא, אך ככל שעבר הזמן שבטים היו מסוגלים לשרוד בצורה טובה יותר, לפתח יותר את החקלאות, לביית יותר בעלי חיים ולהבטיח את התזונה וההישרדות של חבריו. בעוד במשפחה או בלהקה הקשרים נובעים מנישואין וצאצאים משותפים, בשבט הקשרים נובעים גם מרקע מקצועי פרודקטיבי משותף.


מה לשבטים בתקופה הניאוליתית ולקהילות בפייסבוק?

הקהילות הכי מצליחות שאנחנו עדים להן הן קהילות שהחברות בהן גורמת לעלייה בפרודקטיביות לכלל החברים, בהשוואה למצב שבו כל אחד היה לחוד או עם מספר חברים מצומצם. קחו למשל את קהילת StackOverFlow שמרכזת בתוכה מיליוני מתכנתים בעולם. כל מתכנת או מתכנתת שנתקעים בשורת קוד, מיד יכולים לבדוק בקהילה הזו אם מישהו אחר בעולם נתקע באותה הבעיה ולפתור אותה במהירות, בהשוואה למצב שבו הם היו שואלים את הקולגות הקרובים שלהם. קהילה כזו מובילה מיד לעלייה בפרודקטיביות ולכן היא מצליחה.


לא צריך להרחיק, דוגמא נוספת להצלחה היא קהילת סופרטולז של Tommy Bar Av שעשרות אלפי חבריה עוזרים זה לזה לפתור בעיות בתחום האוטומציה, היעילות והקדמה. חברות בקהילה כזו היא אפקטיבית לאין שיעור מרק לשאול את החברים הקרובים שלך ולכן שווה לך להיות בה.


גם מתוך ארגונים יש אינספור דוגמאות ואני רואה את זה כי אני עובד עם ארגונים שפותחים קהילות. ברגע שארגון נותן לחבריו להיות חברים באותה הקהילה, בעיות שנפתרות בצד אחד בארגון, יכולות להיפתר גם בצד אחר שלו שללא מקום אחד שמנקז לתוכו את כל הידע ומשמר אותו, כלל לא היתה נוצרת מודעות לאותו האתגר המשותף.


אז איך אפשר לחזות האם קהילה עומדת להצליח?

אחד הדברים שאתם רוצים לבדוק הוא האם חברות בקהילה שאתם מנהלים ופותחים, משמעותה היא עלייה מאד משמעותית בפרודקטיביות עבור החברים בה. אם הקהילה היא רק שופר כדי שאתם תעלו תכנים, היא כנראה תיכשל, אבל אם חברות בה תהיה מתורגמת לעלייה מאד משמעותית בכך שכל אחד מהחברים ירוויח מכך שהוא חבר בקהילה, יש יותר סיכוי שהיא תצליח.


מה שכדאי לכם לקחת הלאה מהמאמר: אם פתחתם קהילה נסו לחשוב על 5 מנגנונים שונים שיעזרו לחברי הקהילה להגדיל את הפרודקטיביות שלהם. לדוגמא, להשתמש באיזור ה-Guides בקהילה כפי שאני עשיתי, כדי לרכז את כל החומרים הלימודיים בקהילה. למשל, לייצר מנגנון של שאילת שאלות בקהילה וקבלת תשובות ממומחים אשר יתוייגו לענות על שאלות מקצועיות.






56 צפיות1 תגובות