אחלה בחירה

רגע המסה הקריטית של הקמת קהילת משתמשי פייסבוק: ה-4 בפברואר, 2004

"Done is better than perfect"

Sheril Sandberg, C.O.O, Facebook


לפני שהיתה ענקית טכנולוגיה עם קהילה דיגיטלית המונה מעל 2 מיליארד משתמשים, פייסבוק היתה מיזם סטודנטיאלי שהופץ אך ורק לסטודנטים בהרווארד, היכן שלמדו יזמיה של פייסבוק, מארק צוקרברג, דאסטין מוסקוביץ, אדוארדו סאברין, אנדרו מק׳קולום וכריס האגס. אם נתמקד ברגעי הפריצה של פייסבוק לעולם, נוכל ללמוד שיעור חשוב באסטרטגיית הפצה של קהילות חדשות אשר יאפשר את גדילתן המהירה.

בהרווארד, חשבו במשך זמן רב לייצר Face book דיגיטלי, שהינו אלבום תמונות של בוגרי המוסד היוקרתי והנחשב, אך אף אחד לא הרים את הכפפה. עד שמארק צוקרברג, ביחד עם השותף שלו אדוארדו סאברין, החליטו להשקיע כל אחד 1000 דולר במיזם שנקרא thefacebook (עד היום, הלינק הזה ינתב אתכם לפייסבוק.קום). כמה ימים לאחר השקתה של פייסבוק, הצהיר צוקרברג לביטאון של הרווארד, שהוא יכול לבנות Face book שכזה, לא פחות טוב מהרווארד עצמה ובראיון ל-Harvard Crimson הוא אמר ב-9 בפברואר 2004:

“I think it’s kind of silly that it would take the University a couple of years to get around to it. I can do it better than they can, and I can do it in a week.”

5 ימים קודם לכן, ב-4 בפברואר 2004, השיקו השניים את האתר וסיפרו עליו לחבריהם לקמפוס. השמועה התפשטה במהירות ובתוך 24 שעות כבר היו להם מעל 300 נרשמים לרשת החברתית הצעירה. ב-8 בפברואר אחה״צ המספר עמד על 650 ועד ה-9 בפברואר, עת פרסומה של כתבה בביטאון הרווארד על הרשת הצעירה: 900. אילו היו חברים ברשת החברתית הצעירה 1,200 אמריקאים רנדומליים, לא היה לה כל אפקט. למה שתרצו להיות ברשת חברתית עם תמונות של אנשים שאתם לא מכירים? או לחגוג ימי הולדת של אנשים לא מוכרים. אין בכך כל טעם. אך כאשר אתם מצויים בתוך מוסד לימודים קטן ויוקרתי ואחוז גבוה מהסטודנטים בו משתמשים בשירות, התועלת בו היא עצומה: אתם יכולים לראות תמונות של אחרים, לשוחח איתם בצ׳אט, לבדוק מי אם הם בזוגיות והאם זה זמן מתאים לפנות למישהו או מישהי שחשבתם לצאת איתו. צוקרברג הבין שהכוח של אתרים מהסוג הזה, הוא ביצירת מסה קריטית של חברים שמכירים זה את זה.

“The nature of the site is that each user’s experience improves if they can get their friends to join it.”

כדאי להתעמק לרגע בסיבה לכך שכל כך הרבה סטודנטים בהרווארד הסכימו להצטרף למיזם של פייסבוק, והשערה אחת היא ההיסטוריה של מארק צוקרברג ביצירת כלי דיגיטלי שענה על צורך פסיכולוגי מאד ברור של הסטודנטים צעירים בכל מקום בעולם. הצורך לדרג את מידת האטרקטיביות של חבריהם, או יותר נכון חברותיהן, לספסל הלימודים. התוכנה שפיתח בפחות משבוע, FaceMash, שאבה את תמונות הסטודנטיות ממאגרי הרווארד, ובכל פעם הציגה בפני המשתמש זוג תמונות של נשים צעירות, זו ליד זו, כאשר המשתמש צריך לדרג מי אטרקטיבית יותר. כל זה קרה כשמארק צוקרברג, בשנת 2003, היה בשנה השנייה שלו לקולג׳. 15 שנים מאוחר יותר, במהלך שימוע בקונגרס, צוקרברג נשאל על ידי חבר הקונגרס בילי לונג (רפובליקני) מה היתה FaceMash.


צוקרברג הבוגר כבר ענה שהיה מדובר במיזם ילדותי מתקופתו במעונות, אך באפליקציה הפשוטה והיש לומר מיזוגנית ופוגעת בפרטיות באופן בוטה, הבין צוקרברג הצעיר משהו עמוק ופסיכולוגי על נפש האדם. הצורך להיראות, לדרג את עצמך ביחס לאחרים, להיחשף להזדמנויות רומנטיות וכן את כוחה של ההצבעה האנונימית. גם בשנים הראשונות של פייסבוק, כשהחברה כבר היתה ממוסדת, היה קיים תוסף דומה בשם Hot or not שביצע בדיוק את פעילות של FaceMash.


בארבע השעות הראשונות, האפליקציה צברה 22,000 צפיות ו-450 כניסות. כאשר גילו בהרווארד על כך שהתמונות הורדו משרתיהם שלהם, הם הורו לצוקרברג לסגור את האפליקציה והאשימה אותו בהפרת פרטיות ובתקנון האוניברסיטה. ההאשמות האלו הוסרו בהמשך. אבל הלקח של צוקרברג הצעיר נלמד. שלבו פופולריות ודחפים אנושיים בסיסיים, תנו את הגירוי לאוכלוסייה קטנה ומצומצמת עם רצון עז לרכל, והרי לכם ויראליות. שני התנאים חייבים להתקיים: השגת אחוז גבוה מאוכלוסיית היעד, מידע חשוב מאד שאותה אוכלוסייה רוצה להגיע אליו.


האפליקציה אמנם נסגרה במהירות, אך לקחיה יושמו במהרה ב-thefacebook. הרשת החדשה לא הוקמה על טהרת דירוג העמיתות לקולג׳, אך בעמוד הראשי של פייסבוק בשלביה הראשונים הופיעו במילים האלו הדברים שאפשר לעשות בקהילה החדשה:

- Search for people at your school

- Find out who are in your classes

- Look up for your friends' friends

- See a visualization of your social