אחלה בחירה

אל תנהלו זמן. תנהלו תשומת לב

הגיעה הזמן לבחינה מדוקדקת של הדרך בה אתם.ן משתמשים.ות במכשירים סביבכם.ן.


כדי לנהל את תשומת הלב שלנו בצורה אפקטיבית, כדאי קודם כל לרדת לעומקה של הבעיה ולהבין למה צריך בכלל לנהל את תשומת לב, כמה זמן הפרעות לוקחות לנו וגם מה לעשות בעניין.


מהי ״כלכלת תשומת הלב״

אדם בשם Tristan Harris, פרש מחברת גוגל מסיבה טכנו-מוסרית. החברה, לטענתו, משתמשת במהנדסי תשומת לב כדי לגרום לכמה שיותר אנשים (״משתמשים״) להקליק ולשהות בשירותים שלה יותר מדי זמן בצורה שפוגעת להם באיכות החיים. טריסטן מסביר בטד שמצורף כאן, שהפעם האחרונה שבה רעננתם שוב ושוב את הג׳ימייל שלכם, היא לא מקרית ויש מאחוריה אנשים.

איך זה קשור לניהול זמן?


בעידן כלכלת תשומת הלב, בו חברות מוכרות יותר פרסומות ומקבלות הערכות שווי גבוהות יותר לפי כמות המשתמשים בהן, הרדיפה אחרי תשומת הלב שלנו היא גבוהה. כל נוטיפיקציה בפייסבוק, צליל הודעה מווצאפ או לייקוק באינסטגרם – יכולים להוביל אותנו לבזבוז זמן.



לא, אתם לא מולטי-טאסקרים וזה כלל לא נורא

לפי המחקר של חוקרת תשומת הלב Gloria Mark, רוב האנשים הם מונו-טסקרים. כלומר, אנחנו לא יצורים שעושים מולטיטאסקינג כמו שאנחנו חושבים. האבחנה שלה חשובה, היא מסבירה שבזמן שאנחנו אומרים שאנחנו ״מולטיטאסקרים״ – אנחנו לא באמת מבצעים שתי פעולות במקביל, אלא מפצלים במהירות את תשומת הלב בין שתי משימות שונות. למשל, מענה להודעת ווצאפ ואז חזרה מיידית לעבודה על הצעת המחיר שאתם שוקדים עליה.


לפי תוצאות המחקר של גלוריה מארק, החלפה מהירה בין משימות לא מתאימה לכולם. עבור רוב האנשים, יקח לבן אדם ממוצע 16 דקות לחזור לרמת הריכוז שהיה בה לפני שהחליף בין משימות. זאת אומרת, שצורת העבודה הקלוקלת שהתרגלנו עליה – פיצול מהיר בין מסכים ואפליקציות שונות – פוגעת מאד ביכולת שלנו להתרכז ברמה גבוהה ולסיים משימות.


ככל שאתם עוברים בין יותר מסכים, יותר אפליקציות ויותר שירותים ביום – כך תגזול מכם כלכלת תשומת הלב יותר זמן ריכוז. לעיתים כמה הודעות ווצאפ או לייקים מאינסטגרם, תגרום לעבודה היותר חשובה שלכם לרדת לטימיון, לא להתרחש או להיות מבוצעת באיכות נמוכה יותר.


עבודה עמוקה Deep Work היא מושג שישנה את הצורה שבה אתם חושבים על הזמן שלכם

לשעמום יש תפקיד מכריע בריכוז. אך כלכלת תשומת הלב, בה כל חברה מנסה להפעיל כל מניפולציה אפשרית כדי ללכוד את תשומת הלב שלנו על המוצרים הטכנולוגיים שלה, הכריזה מלחמה על השעמום. כל רגע שלנו לבד, מומר מיידית בזמן פייסבוק, אינסטגרם או טויטר. או אפליקציה אחרת שאנחנו מכורים אליה.


מישהו שממש השפיע עליי בתחום הזה, הוא הסופר Cal Newport שספריו השונים חוזרים על שתי מנטרות:

  1. עבודה עמוקה: סשנים של מינימום 3 שעות רצופות ללא כל נוטיפיקציה או הפרעה טכנולוגית הן קריטיות להשגת תוצאות יוצאות דופן.

  2. שעמום: יש לו תפקיד מכריע ביצירתיות. להיתקע על אותה הבעיה כמה שעות בניסיון לפתור אותה, עדיף על לנסות לפתור ובכל פעם שנתקעים להיכנס לאינסטגרם.

  3. זמן ללא פלישה של מחשבות אחרות: הליכות ארוכות, זמן עם עצמכם בלי מוזיקה או אוזניות ברחוב, הן מאפיין של אנשים מצליחים רבים וחיוניות להשגת ריכוז גבוה.

זה הספר, למקרה שחשקתם.



לכל אחת מתאימה שיטה אחרת לניהול משימות

אני מברך על תוכנות ניהול משימות. הן שיטה אפקטיבית לנהל משימות בתוך ארגון בינוני או גדול ואני חושב שמי שיצר אותן הוא לא פחות מגאון. אך התוכנות האלו מבלי ניהול אפקטיבי מאד של תשומת הלב שלכם, לא יקדמו אתכם כפי שהן יכולות. בכל יום אנחנו נתונים לאלפי גירויים ומיקרו גירויים ממכשירים אלקטרוניים שמאיימים לפגוע לנו בזמן העמוק שמוקדש לעבודה אפקטיבית.

אם אתם חווים חרדה ממשימות, מדד ליינים, ממיילים ומהצורך לענות להם במהירות אז תנשמו נשימה עמוקה, כי תכף אתן את הפתרונות שלי שיפחיתו את כל הסממנים האלו בצורה משמעותית.

מה ניסיתי על עצמי ועזר לי לנהל את תשומת הלב שלי:

  1. כיביתי את כל הנוטיפיקציות באייפון: כן, גם לווצאפ. לא, אף אחד לא כעס עליי. גם לא לקוחות. אני יודע שהצעד הזה נשמע קיצוני, אבל אם תעשו אותו, אני מבטיח לכם שמפלס החרדה ירד ואתם תוכלו לבצע הרבה יותר משימות מבלי שתקטע לכם תשומת הלב.

  2. אני עונה 3 פעמים ביום לנוטיפיקציות בזמנים מוגדרים: בוקר, צהריים וערב. למי שחשב שסעיף 1 הוא רדיקלי, אני מציע להסתכל על הניסוי שעשו ב-Boston Consulting Group, אחת מפירמות הייעוץ הגדולות בעולם בו ביקשו מהעובדים שלהם להודיע ללקוחות שלא יהיו זמנים במשך יום שלם בשבוע כדי לעבוד על משימות יותר לעומק. נחשו מה? הלקוחות ממש הבינו ואפילו שמח שסופסוף עובדי החברה יוכלו לעבוד על המשימות שלהם ללא הסחות דעת מיותרות.לכן, החלטתי לא ״להתעלם״ לחלוטין, אלא לענות ב-3 פעמים ביום, בכל פעם למשך 20 דקות. אך אני מבטיח שלא ארפרש כל היום את הג׳ימייל או הווצאפ בציפייה למענה, ולא אשאב לתוך פייסבוק.

  3. לא נותן לעצמי להישאב לפייסבוק בזמן שאני עובד, באמצעות שימוש בתוסף הכרום – Forest. תוסף הכרום הקטן הזה יבטיח מניעה של כניסה מיותרת שלכם לפייסבוק או כל אתר אחר שתגדירו לו. על הדרך, החברה אפילו תשתול עץ בעולם על כל פרק זמן ממושך בו תתרכזו במקום תבזבזו את זמנכם על מדיה חברתית.

להורדת Forest


4. מתעורר בלי להסתכל על האייפון. רוב האמריקאים קמים ונרדמים עם הטלפון וזה הדבר הראשון שהם עושים ביום. אין סיבה לחשוב שהמצב בישראל שונה. כשאתם מתעוררים לתוך נוטיפיקציות, זה כמו לומר לעולם ״תשלטו בי. תשתלטו לי על תשומת הלב. תעשו מה שאני רוצה. תטרידו אותי במה שמטריד אתכם.״

למה שהדבר הראשון שתראו בבוקר הוא מייל בהול מהלילה? למה שהדבר הראשון שתתעוררו אליו יהיו חדשות נגטיביות? חשבתם פעם מה זה עושה לתשומת הלב שלכם וליעילות שלכם? ואפילו לתחושת ה-Well being שלכם?

5. הגדירו מצב שבו רק אנשים שאתם רוצים יוכלו ליצור איתכם קשר. באייפון ובאנדרואיד ניתן להגדיר מצב Do not disturb שמחריגות את ההורים, הילדים, בני הזוג והאנשים שתמיד תרצו להיות זמינים להם. את כל השאר זה פשוט ינפה.

6. מחקו את האפליקציה של פייסבוק מהטלפון. לא ארחיב, זה רעיל. תוכלו עדיין להיכנס מה-Web ושם הממשק נראה הרבה פחות טוב והוא לא ימכר אתכם באותה המידה.



מה שאתם צריכים היום הוא לא את האפליקציה הכי טובה לניהול זמן ולא סודות מאיזה גורו ניהול זמן. אתם צריכים להתחיל לשלוט במשאב שכל חברות הטכנולוגיה נלחמות עליו באמצעים אפקטיביים: תשומת הלב שלכם. אל תיתנו לתשומת הלב שלכם להיגזל בצורה בוטה כל כך ולפגוע במטרות האמיתיות והאיכותיות שאתם רוצים להגיע אליהן. פחות הודעות ווצאפ, יותר משימות איכותיות שהושלמו וקירבו אתכם לאן שרציתם להגיע. שילוב של הגישה הזו יחד עם תוכנות ניהול משימות יכול להיות שילוב מצויין.

נאור נרקיס
054-2253693
hi@tochenist.com
© תוכניסט טק בע״מ 2020
עיצוב אתר : אדם בן גיגי
www.gdigitalmedia.com
איך בונים קהילה מצליחה?
לוקחים סדנה חצי דיגיטלית עם כל הכלים,  המכילה 300+ דוגמאות ואת הצעדים הסופר-מעשיים שיוביל אותך להיות בעליה הגאים של קהילה שוקקת ורווחית.
טיפ(ה) בים התוכן 
מנהלי קהילות מצליחים לא חייבים
לכתוב כל כך הרבה תוכן בקהילה.
הם יעדיפו לתת לחברי קהילה להתבטא, מאשר להתבטא בעצמם.