איך להפוך עסק רגיל ללייפסטייל ביזנס?

המספרים הם אלו שיקבעו בסופו של דבר.

תמיד הייתי בן אדם שהמספרים הכריעו אותו. כשהיה לי מעט כסף בחשבון הבנק, זה תמיד השפיע על מצב הרוח שלי יותר מאשר חדשות עצובות. היום, כשאני מסתכל על המספרים של החברה שלי זה מסב לי רגיעה באיזשהי נקודה. אבל זה לא מסתכם רק שם - אני אוהב מספרים גם כשאני מתבונן בצמיחת הנכסים הדיגיטליים, כמויות העוקבים ביוטיוב, מספר הכניסות לאתר והרכישות של הכרטיסים לסדנאות.

תנאי ראשוני לכך שתהפכו את העסק שלכם ללייפסטייל ביזנס, הוא שתפתחו חיבה גדולה לבדיקה אמפירית מספרים של הפעילות שלכם. כשאני מדבר על לייפסטייל ביזנס, אני מדמיין בעיני רוחי עסק שההכנסות בו הן גבוהות (לפחות פי 10 מהשכר הממוצע במדינה בה הוא פועל, כלומר כ-100,000 שקלים פחות או יותר), האופרציה שלו היא פשוטה וזולה, עם שולי רווח גבוהים וכמות העובדים בו היא קטנה ככל האפשר. כמובן, שחשוב גם שהעסק ייבנה סביב נושא הקרוב לליבו.ה של הבעלים שלו.

אז איך הופכים עסק קיים, את העסק שלכם, ללייפסטייל ביזנס? קל יחסית לשים וי משמח מעל הסעיף ״העסק ייבנה סביב נושא הקרוב לליבי״ אך לגבי שני הסעיפים האחרים - מתחילים האתגרים. מהי אופרציה פשוטה וזולה? איך מגיעים להכנסות של 100,000 שקלים בחודש? מה צריך למכור כדי להגיע לשם? כמה זמן צריך להשקיע בזה?

קחו נשימה, בואו נצלול.

הבעיה הכרונית הראשונה של בעלי עסקים רבים היא סיפור הייעוץ והפגישות האישיות. בהתחלה, זה נראה מזהיר ומבטיח. הייתם פרילנסרים, נלחמתם על כל פגישה או כל ייעוץ, אבל מאז התקדמתם ועכשיו הלו״ז שלכם מתמלא בקלות יחסית ואתם יכולים לתת שירות פחות או יותר לפי כמה כוח שיש לכם. אבל הסכום המקסימלי שאתם יכולים לגבות מפגישות כאלו, הוא מוגבל. התחלתם בכמה מאות שקלים, טיפסתם עוד קצת, הוספתם מע״מ. אחר כך, כשגם זה לא הספיק, התחלתם למכור את זה כתהליך, אבל התוצאה הבלתי נמנעת וזו שלא נעים לומר אותה - היא שלא משנה כמה שילמו לכם וכמה כסף עבר לחשבון הבנק על שיחות הייעוץ שלכם, התחלתם להרגיש שזה כבר לא מספק אתכם.

במקום לכעוס על עצמיכם שאתם מרגישים כך, במקום למלמל לעצמכם משפטים כמו ״צריך לומר תודה על מה שיש״ או ״אני צריכה להסתפק בזה״. אתם צריכים לשאול את עצמיכם.ן למה אתם מרגישים ככה. למה לא מספיק לכם לקבל 600 שקלים על פגישת ייעוץ או 7000 + מע״מ על תהליך?

אני רוצה להציע תשובה: הסיבה שאתם מרגישים ככה היא כי הסכומים לא יכולים לגדול מעבר לזה.

לעבור את מחסום ה-35,000 שקלים בחודש

הסיבה שבגינה הפסקתם להיות שכירים והתחלתם להיות עצמאיים היא שחיפשתם את החופש הכלכלי לצמוח, שחיפשתם לשלוט על הזמן שלכם, שהפריע לכם מאד שיש שם מישהו או מישהי למעלה שמרוויחים בזמן שאתם עושים את כל ה-Dirty work, שהעדפתם צמיחה, על פני יציבות, שהעדפתם התפתחות על פני סטגנציה, אבל הנה, זמן לא ארוך מאד אחרי שנעשיתם עצמאיים - שוב אתם פוגשים את תקרת הזכוכית של ההכנסות שלכם. כשהייתם שכירים זה היה ברור כמה תרוויחו בסוף השנה, והנה כעצמאיים זה קורה לכם שוב.

אחרי שהפסקתם לכעוס על עצמיכם שכבר לא מזיז לכם שמישהו משלם כמה אלפי שקלים ואתם רוצים יותר, אני מציע לכם לתעל את זה למקום חיובי יותר - לייפסטייל ביזנס. זה השלב שבו עליכם לבנות מנגנוני הכנסות חדשים, מעודכנים, סקלביליים שיכולים לצמוח עוד ועוד מבלי להגדיל את כמות התשומות שלכם.

כדי שנהיה באותו העמוד, צפו בסרטון הזה עד סופו שמסביר את סוגי ההכנסות השונים שקיימים מבחינתי.

אם הייתם חסרי סבלנות ולא צפיתם בזה, אז זו ההזדמנות שלי לבקש שוב.

ואם אתם ממש חסרי סבלנות, אז תעשו סבסקרייב לערוץ, תפרגנו בלייק ותגובה כעונש, ותקראו את התמצות הזה:

1. הכנסות פרילאנסר: הכנסות שאינן יכולות לגדול בצורה סקלבילית והתמורה עליהן היא נמוכה באופן יחסי. דוגמא: פגישות 1:1 בעלות של 400 שקלים לשעה. פרילנסר לא יכול למכור יותר מ-20 -30 שעות כאלו בשבוע וגם הוא ייגבה מעט יותר לשעה או יעבוד יותר שעות, סכום הכסף המקסימלי שניתן יהיה להגיע אליו יהיה עדיין נמוך.

2. הכנסות סופרלרנסר: הכנסות שאינן יכולות לגדול בצורה סקלבילית והתמורה עליהן היא גבוהה באופן יחסי. דוגמא: ריטיינר קבוע מלקוח תאגידי גדול שמשלם לכם 35,000 שקלים בחודש על שירות שהוא מקבל. אתם תתקשו לטפל במספר גבוה של לקוחות כאלה מבלי לגייס עובדים נוספים ולהרחיב את האופרציה (אם תגייסו עוד עובדים וכו׳ אתם כבר לא תהיו בעולמות הלייפסטייל, אלא חברה רגילה לכל דבר). עוד דוגמא טובה היא עורכת דין מצויינת ונחשבת, שגובה אלפי שקלים לשעה, אך סך השעות שלה מוגבל.

3. הכנסות סקיילאנסר: כל הכנסה שיכולה לגדול בצורה סקלבילית. לדוגמא, תוכנית המנויים לאתר התוכניסטים שאני מפעיל, היא תוכנית שמאפשרת לרכוש מנויים בתמורה לגישה לעבודות בתחום התוכן. דוגמא נוספת, היא קורסים דיגיטליים, שירותי מנוי לתכנים, מוצרי ידע מקוונים שניתן למכור ברשת, הכנסות מתוכניות אפיליאציה, הכנסות מפרסום על גבי הפלטפורמות הדיגיטליות שבניתם.

עסק שרוצה להפוך ללייפסטייל ביזנס, צריך לבסס כמה שיותר מההכנסות שלו על הסוג השלישי של ההכנסות. באחוזים, אני חושב ששאיפה טובה יכולה להיות שלפחות 65% מכלל ההכנסות של החברה שלכם תגיע מסעיף 3. הכנסות מהסוג השלישי הן הטובות ביותר, שכן הן יענו על הצורך הפנימי שלכם להיות מתוגמלים במספרים הולכים ועולים, ותאפשר לכם את החופש הרגשי והזמני לפתח עוד ועוד בדיוק את הסעיף הזה. הרי מי מאיתנו, הלייפסטייל ביזנסרים, לא חולם על עוד זמן להשקיע בתכנים האיכותיים ובמוצרי הסקיילאנס. רק תנו לנו אי בודד, ויי פיי ואנחנו נעשה כבר את כל השאר.

אבל אל תמהרו לומר לא להכנסות הסופרלאנסר. אני גאה מאד לתת שירות לכמה מהלקוחות התאגידיים היותר גדולים בישראל, כמו בנק הפועלים, הכללית, חברת החשמל ועוד לא מעט גופים. עבודות הסופרלאנסר שהחברה שלי מעניקה להן בתחום בניית הקהילות הדיגיטליות, מאפשרות לי להישאר רלוונטי בתחום, לדעת מה באמת קורה בתאגידים הגדולים שמייצרים את התרבות הארגונית בישראל והם גם מאפשרים לי הכנסות - שאותן אני מנתב כהשקעה באפיק ההכנסות שלי כסקיילאנסר. ללא ההכנסות האלו הייתי מאבד גם מהרלוונטיות וגם מן המשאבים הכספיים לייצר עוד תוכן שבסופו מביא לעוד הכנסות של סקיילאנסר.

הכנסות הפרילנס הן הדבר הראשון שאפשר לוותר עליו. אם אתם עומדים לוותר על פגישת הייעוץ הראשונה שלכם, אני רוצה לתת לכם מדבקה של מצטיינים. באמת, זה מגיע לכם. לא קל לומר ״לא״. אני מאשר לכם לוותר על הכנסות הפרילנס, רק כאשר יש לכם כבר הכנסות מסופרלאנסר. יש תופעה פיזיקלית שמישהו סיפר לי עליה, שהיא פשוטה להפליא ומעוררת השתאות: אם אתם תעשו טיול ברגל ובסירה מתל אביב בה יש 32 מעלות בקיץ ועד לאנטארטיקה, שיש בה 50- מעלות, אתם תצטרכו לעבור בכל אחת מהמעלות שבדרך כדי להגיע מכאן לשם.

אותו הדבר נכון לגבי העסק שלכם. אתם לא יכולים לקפוץ במהירות מפרילאנס, לסקיילאנסריות רווחית. צריך לעבור בתחנות שבדרך ולא לדלג עליהן.

הדבר הראשון שאתם צריכים להתחיל לעשות - הוא לתכנן את ההכנסות שלכם, לצייר את השנה הקרובה שלכם ולומר - אוקיי, % מסויים מההכנסות שלי יהיה מסקיילאנסר, % מסויים יהיה מסופרלאנס ואני הולך להפחית את הפרילאנסר. אני אישית מאמין שתוכנית טובה אפשר להכניס לעמוד אחד, ולראייה, ככה זה נראה אצלי על הלוח:

כמו שאתם רואים, בצד ימין מפורטות ההכנסות שלי, אך בצד שמאל קורה דבר מאד מוזר: אני מתכנן את ערוצי התוכן שלי. אבל לי, זה לא כל כך מוזר. לייפסטייל ביזנס תלוי בעוד דבר מלבד מוצרים - אלא בדרכי הפצה שהופכות אותו ליעיל, רווחי וכזה שיכול להגיע לקהלים בצורה סקאלבילית, ושם מופיעה התוכנית שלי ליצירת תכנים, ומספרי היעד אינם הכנסות אלא כמות עוקבים, צפיות או כניסות שהייתי רוצה לייצר בנכסים הדיגיטליים שלי.

לפיכך, אסטרטגיית תוכן איננה מנותקת כלל מלייפסטייל ביזנס, והתכנים שאני יוצר הם בהכרח גם תכנים שתומכים במכירת המוצרים השונים שלי. לדוגמא, אם בניתי מוצר דיגיטלי של בניית קהילה, או סדנאות שניתנות לרכישה אונליין, בניתי גם פלייליסט ביוטיוב וסדרת מאמרי בלוג אשר תומכים בכך. לא הסתפקתי בסרטון אחד, אלא בסביבות ה-30 שרק תוקפים את הזווית הזו של ניהול קהילות ומיד מפנים לפנייה אלי.

ראו את הדוגמא הזו - פלייליסט עם עשרות סרטונים שנועד כולו לתמוך במכירה של מוצרי סופרלאנסר וסקיילאנסר:

כל הדברים האלו מתוכנננים אצלי שנה מראש קדימה. אני יודע שאני קצת מכונה, מה לעשות. אבל אני מרגיש מחוייב לתכנן. זה אולי מחזיר אותי לנאור בן ה-12 והשורד שתמיד רצה לדעת שמשהו יציב ושלא הכל יתפרק, וגורם לנאור בן ה-32 למצוא את היציבות שלו בצמיחה מתמדת ובתכנון שלא משאיר מקום לטעויות.

אני מקווה מאד שהתחברת לדברים שכתובים במאמר הזה. אני גם מזמין אותך להצטרף אל קהילת האנשים שאני בונה איתם לייפסטייל ביזנס, במפגשי לייב בליווי שלי, עם כל התכנים שלי והמתודות שמתחשק לי לשתף ולתת, במועדון הלייפסטייל ביזנס. אנחנו נפגשים אחת לחודש, שואלים שאלות, לומדים זה מהניסיון של זו, בונים טבלאות מרהיבות של אסטרטגייה, הכנסות ותכנים, רואים עסקי לייפסטייל ביזנס מהעולם ומנסים לצמוח עוד ועוד ביחד.

שלך,

נאור נרקיס